לא אחת הורה "נאלץ" להתמודד עם ביקורת זו או אחרת, המתייחסת אל התנהגות ילדו. בעת שהורה בוחן את מהות הקשר עם ילדו, לעיתים הוא מגלה כי אינו יודע לנהל דיאלוג, או שהדיאלוג הקיים, הן עם הילד והן עם עצמו, מורכב וההורה אינו מסוגל או יודע כיצד לפענח זאת.
במצב זה, מוצא עצמו ההורה במעין פרשת דרכים. ומה יעשה הורה שחש את קשיי ילדו ואינו יודע כיצד להקל?
במצב זה, מוצא עצמו ההורה במעין פרשת דרכים. ומה יעשה הורה שחש את קשיי ילדו ואינו יודע כיצד להקל?
ראשית, עליו לזכור:
הילד שלי אינו "מקולקל".
זה אני, ההורה, שצריך "ללטש" את עצמי.
זה אני, ההורה, שצריך "ללטש" את עצמי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה