יום שבת, 3 ביוני 2017

השבוע ניזכרתי במשהו (סיפור לבעלי עסקים ובכלל)

לפני שנתיים בערך לימדתי במכללה מסוימת כפרילנס,
מכללה  שמאוד רציתי ללמד, לאחר תקופת מסוימת הפסיקו לפנות אלי.
הצטערתי מאוד,
אבל אני כהרגלי מנסה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, 
לא מרפה.אבל נאדה, שום דבר , 

כל פעם שומעת סיפור אחר
"עוד לא ניפתח קורס"
" לא היה מכרז"
"המכרז הסתיים"
 בקיצור, סיפורי אלף לילה ולילה...
ואז הרפתי, המשכתי לדרכי..אבל משהו לא הסתדר לי.
כי אני יודעת שהיתי שם תותחית...
 אני בהחלט מודעת לעצמי, אחרי כל כך הרבה שנים.
ואז לפתע לפני חודשיים בערך,
באחד מהשיעורים שאני מלמדת במכללה אחרת,
 מגיעות אליי שתי מפקחות לתצפית (כמה אני אוהבת את זה, בעיקר פיקוח)
בסוף השיעור שהיה מעלף כמובן (סליחה על חוסר הצניעות)
תוך כדי שאנחנו מדברות על השיעור,
והן מרעיפות עליי שבחים, 
 החלטתי לנצל את המומנטום ולשאול אותן מה קרה באותה מכללה שלא המשיכה ללפנות אליי.
ולהלן תשובתם עם המון ציחקוקים :
 "רוניתי היתה שם פוליטיקה איומה, 
ברגע ששאר המרצות הבינו שהתעריף השעתי שלך היה גבוה משל כולן, 
הם הידרו אותך משיבוץ"

אז רק לידיעה כללית,
בשוק הציבורי יש תעריפים שעתיים,
והתעריף ניקבע על סמך,
נתונים אישים, הכשרה, תעודות, ניסיון וכ"ו
 אז שלי היה הכי גבוה.
מה המסר שלי מהסיפור?
תמשיכו לפעול,
אל תרפו,
תבינו שיש פוליטיקה, תלמדו לשחק את המשחק
 תקשיבו לבטן שלכם לעיתים
שיהיה לכם אחלה שבוע
 רונית