התמודדויות, אתגרים, דיאלוג ...כמו בחיים גם במסגרת החינוכית יש!!

בכול עבודה יש  התמודדויות, יש אתגרים, יש דיאלוג, יש ניהול רגשות,

אם דברתי במסר קודם על המסגרת החינוכית כעל "מקום העבודה" של הילד,

אני מוסיפה  ואומרת, שכמו בכל מקום עבודה, הוא מזמן לנו משימות, פעולות אתגרים, 

דיאלוג, עשייה ועוד ועוד.

זה מעמיד אותנו במצב מאתגר.

זה לא פשוט לנו, לא תמיד אנחנו מרוצים.

אבל אתגרים זה חלק מהחיים, העולם אינו סטרילי,

העולם אינו נטול התמודדויות.

התמודדויות, אתגרים הצלחות, הנאה, 

שלובים כל הזמן בו זמנית באופן סימביוטי.

צריך לקבל את זה.

אנחנו לומדים מהם  אסטרטגיות  תקשורת מול אנשים,

לומדים ומתפתחים תוך כדי , גם ילדים צעירים.

אני נתקלתי בהרבה הורים ששואפים כל הזמן שהילד שלהם יהיה  מאושר

השאלה מה זה מאושר?  שמח, מרוצה, נהנה, צוחק ?

יש הרבה הגדרות לאושר, 

כל אחד יבדוק יגדיר וישאל את עצמו, מה זה תורם לו?

חווית בית הספר/גן ילדים, צריכה להיות חוויה טובה ונעימה.

חשוב שילדים יאהבו ללכת למסגרת החינוכית,

אני לא מדברת על יום כזה או אחר, או תקופה קשה

אני מדברת באופן כללי.

כל הורה צריך לשאול את עצמו שאלה פשוטה

האם הילד שלי אוהב ללכת לבית הספר/גן ילדים?

בכללי, רק בכללי.

אני חוזרת ואומרת

האם הילד שלי אוהב ללכת.....

ז"א הילד,  לא מה אני כהורה חושב/אוהב על בית הספר/גן, מורה, גננת ?

אני נתקלתי לא מעט בהורים,

שעונים על התשובה הזאת מתוך עולמם הוא

וכאן הבעיה!!

כי צריך לעשות הפרדה בין איך הילד שלי חושב ומרגיש  לבין  איך אני

הבלבול קורה בגלל הקשר הסימביוטי  ביני ובין הילד.

הורים רבים חושבים ומרגישים שהילד הוא המשך של עצמם.

החוכמה לנתק את החוויה הזאת, חלק מניתוק חבל הטבור (זה מאפיין בעיקר אימהות)

כי האתגרים האלו בתוך בית הספר/גן ילדים,  מחשלים, בונים את הביטחון והדימוי עצמי.

הורה מעצים זה הורה שמאפשר לילד שלו להיכשל, 

לחוות חוויה של אי הצלחה, אכזבה,

לא תמיד  להצטיין.

זה נשמע אולי מוזר שאני מציינת את זה , כי לא מעט הורים יגידו בפה מלא

ברוררררררר!!!

אבל זה לא מה אנחנו מצהירים בקול, 

אלה מה באמת עמוק פנימה אנחנו חושבים מרגישים.

כי את זה אנחנו משדרים.

וזה מה שהילד מרגיש, ילדים הם חיישנים גדולים.

אין מצב אנושי תמידי שבו אנחנו מצליחים כל הזמן.

זה הרי לא אנושי.

ברגע שאנחנו עסוקים כל הזמן בתדמית של הילד,

 ולא במהות

אנחנו חוטאים למטרה.

ילד שעוטפים אותו, יוצרים לו סביבה סטרילית כל הזמן,

לא יוכל להתמודד בהמשך חייו.

ילדים שסידרו להם את החיים כל הזמן, שלא נתנו להם להתמודד, 

שחסו עליהם כשהם התאכזבו , לא פתחו בטחון ודימוי עצמי חיובי,

ואת זה נראה רק בהמשך החיים

האתגר עוד לפנינו

והוא מופלא בעיני

רונית