יום רביעי, 4 בינואר 2017

לא תמיד כולם יאהבו אותנו ...וזה בסדר.


כשהבן שלי היה בכיתה ה' או ו', הוא אמר לי פעם:
"אימא,  המורה הזאת מחפשת אותי..."
אני שידעתי לקרוא את הסיטואציה,
על סמך עוד כמה סיטואציות שקרו איתו  במהלך אותה תקופה,
 ידעתי לענות לו ולומר לו :
"היא ממש לא מחפשת אותך, יש לה את החיים שלה, והעניינים שלה
אתה מפטפט, ומפריע, תאפס את עצמך"
זה אולי לא היה בנוסח הזה שאמרתי
אבל הרעיון שניתב אותי כאימא, היה למעשה ,
להעביר לו אחריות על ההתנהלות שלו
ושלא כולם חייבים לאהוב אותו, או ללטף אותו,
הוא כבר ילד גדול , לא בגן
והייתה לי אחריות לשחרר אותו מהחוויה הזאת שלו,
חוויה של גוננות יתר , הכלה, והבנה,
שכל הורה מצפה שהילד שלו יקבל מהמורים בבית הספר.
המטרה  שלי הייתה,   להעצים אותו!
וכן, החיים ממש לא הוגנים, אני יודעת!
לימים כשהילד הזה הלך לצבא, ועמד במצבים מורכבים ,
מאתגרים, פיזיים ונפשיים  לא מעט.
הוא סיפר לי על כך שהמפקד שלו,  
לא מאפשר לו תפקיד שהוא מאוד רוצה.

אבל מאוד , מאוד, מאוד רוצה!!
מכירים מצבים כאלה?
ברור שכן, זה פוגש אותנו כהורים לא מעט. 
אני כאימא,  נצבט לי הלב,
אבל ידעתי שאני חייבת, אבל חייבת, ועוד פעם חייבת,
 לקחת את זה כשיעור לחיים.
השיעור לחיים היה:
1. לא כולם יאהבו אותך.
2. לא כולם יחשבו שאתה  מוצלח
3. יש, ויהיו עוד המון הזדמנויות בחיים
4. אף אחד לא מחליט מה הוא גבול היכולת שלך
רק אתה!!
אם  משהו חושב שהיה לי פשוט,  או קל  לעמוד במקום הזה
אז ממש לא!
הבטן שלי התהפכה.
ובנוסף  עוד  הייתי צריכה לשכנע אותו שזאת לא קלישאה, אלה דרך הסתכלות שלי על החיים
(מה לעשות,  הילד שלי קצת יותר מתוחכם ממני למזלי )
אבל אני ידעתי שאני כאימא חייבת  לספר לו את האמת על החיים האלה, 
אבל ממקום 
של 
עוצמה, חוסן, ואמונה
כי ככה זה בחיים!!
אז מה המסר שלי מהסיפורים האלה ? (תמיד זה נגמר אצלי במסר):
כל פעם אנחנו מרחיבים את השיח עם הילדים שלנו
כל פעם אנחנו מדברים יותר "אמת על החיים"
כדי שהם יפגשו עם החיים, יהיו להם כלים להתמודד
להורים יש אשליה, שהם "שולטים " על החיים של הילד שלהם
והאמת שהם , ז"א אנחנו טועים.
אין לנו באמת שליטה!!
אבל יש לנו תפקיד: 
לאהוב אותם ללא תנאי
להיות עבורם ברגעי משבר, ומאידך גם ברגעי שמחה
ולתת להם כלים לחיים.

רונית

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה